אנקילוזיס לאחר חבלה בשיניים קבועות – אפשרויות טיפול ושיקום

כאשר מתפתחת אנקילוזיס בשן קדמית קבועה, קיימות מספר אפשרויות טיפול. הבחירה ביניהן תלויה בגיל המטופל, מצב השן, מצב העצם, שלב התפתחות השיניים והצורך בטיפול אורתודונטי.

1. עקירת השן וסגירת הרווח באמצעות טיפול אורתודונטי

במקרים מתאימים ניתן לעקור את השן הפגועה ולהזיז את השיניים הסמוכות כדי לסגור את הרווח שנוצר. היתרון הוא הימנעות מהשתלת שתל בעתיד. עם זאת, עקירת שן אנקילוטית עלולה לפגוע בעצם הסובבת אותה, ולכן נדרש תכנון זהיר של הטיפול.

2. אוטוטרנספלנטציה – השתלה עצמית של שן

זוהי אפשרות חשובה במיוחד בילדים ובמתבגרים. בטיפול זה מעבירים שן מתאימה ממקום אחר בפיו של הילד, בדרך כלל שן קדם־טוחנת (פרהמולר), לאזור שבו חסרה השן הקדמית.

כאשר ההשתלה מצליחה, השן המושתלת יכולה להשתלב בעצם, לתפקד כשן טבעית ואף לעבור התאמות אורתודונטיות. יתרון משמעותי של טיפול זה הוא יכולתו לאפשר המשך התפתחות ושימור של העצם והחניכיים בתקופת הגדילה.

3. שיקום באמצעות שתל דנטלי

שתל דנטלי יכול לשמש פתרון לשן חסרה, אך בילדים שגדילתם טרם הסתיימה אין לבצע בדרך כלל השתלת שתל קבוע. הסיבה היא שהשתל, בניגוד לשיניים הטבעיות, אינו נע עם ההתפתחות והשינויים במבנה הלסת. כתוצאה מכך עלולים להיווצר עם השנים הבדלי גובה ובעיות אסתטיות.

לכן, כאשר מתכננים שתל בעתיד, חשוב במיוחד לשמר עד אז את נפח העצם באזור השן החסרה.

4. שיקום זמני עד לסיום הגדילה

כאשר לא ניתן לבצע שיקום קבוע, אפשר להשלים את השן החסרה באמצעות פתרונות זמניים כגון שן מלאכותית המודבקת לשיניים הסמוכות, גשר מודבק המחוזק בסיבים או פלטה נשלפת הכוללת שן מלאכותית.

פתרונות אלה נועדו לשמור על המראה האסתטי, לאפשר לילד לחייך בביטחון ולשמור במידת האפשר על המרווח המתאים לשיקום העתידי.

במקרים מורכבים קיימות גם אפשרויות כירורגיות נוספות, כגון הזזה של מקטע עצם הנושא את השן, המחייבות תכנון וטיפול של צוות מומחים.