ארוזיה דנטלית בילדים – שחיקת אמייל כתוצאה מחשיפה לחומצות
מהי ארוזיה דנטלית?
ארוזיה דנטלית היא אובדן הדרגתי ובלתי הפיך של חומר השן בעקבות מגע עם חומצות שאינן מיוצרות על ידי חיידקי הרובד. בכך היא שונה מעששת, המתפתחת בעקבות פעילות חיידקים וסוכרים. ארוזיה יכולה להתפתח גם בשיניים שנראות נקיות, והיא עלולה לפגוע הן בשיניים הנשירות והן בשיניים הקבועות. מכיוון שהאמייל בשיניים הנשירות דק יחסית, הפגיעה עשויה להיות מהירה ומשמעותית יותר.
מה גורם לארוזיה?
החומצות מגיעות משני מקורות עיקריים. מקור חיצוני כולל משקאות קלים ומוגזים גם סודה ושתיה דיאטטית מוגזת, משקאות אנרגיה וספורט, יין, מיצי פירות ומזונות חומציים. מקור פנימי כולל חומצות קיבה המגיעות לחלל הפה בעקבות רפלוקס או הקאות חוזרות. תדירות החשיפה חשובה במיוחד: לגימות תכופות במשך היום, שתייה חומצית בין הארוחות או החזקת המשקה בפה מאריכות את משך המגע של החומצה עם השיניים.
איך נוצרת הפגיעה?
החומצה ממיסה מינרלים מהשכבה החיצונית של השן ומרככת אותה. הרוק מסייע לנטרל את החומציות ותורם להתקשות מחודשת של אזורים שהתרככו, אך הוא אינו יכול להחזיר חומר שן שכבר אבד. כאשר החשיפות לחומצה חוזרות בתדירות גבוהה, ובמיוחד כאשר הן משולבות בשחיקה מכנית של השיניים או בצחצוח מיד לאחר החשיפה לחומצה, עלול להתרחש אובדן מתמשך של אמייל ואף חשיפה של הדנטין שמתחתיו.
מהם הסימנים?
בשלבים מוקדמים השיניים עשויות לאבד את הברק הטבעי ולהיראות חלקות יותר. בהמשך עלולות להופיע שקערוריות על משטחי הלעיסה, הידקקות של האמייל, שקיפות מוגברת בשולי השיניים הקדמיות ושינוי בצורתן. כאשר הדנטין נחשף ייתכנו רגישות לקור, לחום ולמזון מתוק או חמוץ, ולעיתים שינוי בגובה השיניים. מאחר שהפגיעה מתפתחת בהדרגה, ההורים והילדים אינם תמיד מבחינים בה בתחילתה.
כיצד ניתן למנוע?
מומלץ להעדיף מים כמשקה העיקרי ובמיוחד להקפיד על שתיית מים בלבד בין הארוחות, לצמצם את מספר הפעמים ביום שבהן שותים משקאות חומציים, ולהימנע מגירגור ממושך של השתיה המוגזת או החומצית. לאחר חשיפה לחומצה אפשר לשטוף את הפה במים ולהמתין כחצי שעה לפחות לפני צחצוח כדי לא לשפשף אמייל שהתרכך. יש לצחצח בעדינות, במברשת בעלת סיבים רכים ובמשחת שיניים המכילה פלואוריד. כאשר קיימות הקאות חוזרות, צרבת או חשד לרפלוקס, חשוב לברר גם את הגורם הרפואי ולטפל בו.
מה כולל הטיפול?
בבדיקה מבדילים בין ארוזיה לבין שחיקה כתוצאה מחיכוך שיניים זו בזו (למשל בחריקת שיניים) או שחיקה מכנית אחרת. הטיפול מתמקד בזיהוי מקורות החומצה ובצמצום החשיפה אליהם, בחיזוק ההגנה על השיניים ובהפחתת רגישות. כאשר אבד חומר שן בכמות משמעותית, ניתן לשקול שחזורים שישיבו לשן את צורתה ואת תפקודה. נדרש גם מעקב, כדי לוודא שקצב השחיקה נעצר או פחת.
המסר החשוב הוא שארוזיה אינה רק בעיה אסתטית. זיהוי מוקדם של סימני שחיקה ושינוי הרגלי השתייה והאכילה יכולים להפחית נזק מתמשך ולשמור על השיניים הנשירות והקבועות לאורך שנים.
