הפרעות סגר אצל ילדים
הפרעות סגר הן מצבים שבהם קיים יחס לא תקין בין השיניים העליונות לתחתונות או בין שתי הלסתות. הן עשויות להתבטא בצפיפות שיניים, ברווחים חריגים, בבליטה של השיניים הקדמיות, במנשך פתוח שבו השיניים הקדמיות אינן נפגשות בעת סגירת הפה, או במנשך צלבי שבו חלק מהשיניים העליונות נסגרות פנימה ביחס לשיניים התחתונות. הפרעות אלו עלולות לנבוע מגורמים תורשתיים, מחוסר התאמה בין גודל השיניים לגודל הלסתות, מאובדן מוקדם של שיניים נשירות או מהרגלים ממושכים כגון מציצת אצבע או מוצץ. גם נשימת פה עשויה להיות קשורה להתפתחות חלק מהפרעות הסגר. מעבר לפגיעה האסתטית, הפרעות סגר מסוימות עלולות להשפיע על הלעיסה, הדיבור והתפתחות הלסתות. חשוב במיוחד לאבחן בגיל צעיר מנשך צלבי המלווה בסטייה של הלסת התחתונה בעת הסגירה, מכיוון שטיפול מוקדם עשוי למנוע הפרעה בהתפתחות התקינה של הלסתות. במהלך הביקורות התקופתיות נבדקים יחסי הסגר, בקיעת השיניים והתפתחות הלסתות, ובמידת הצורך מומלץ על טיפול אורתודונטי במועד המתאים. לא כל הפרעת סגר מחייבת טיפול מיידי, אך זיהוי מוקדם מאפשר להבחין בין מצבים הדורשים התערבות לבין מצבים שבהם עדיף להמשיך במעקב.
